פרקטיקום למעורבות בלמידה

איך נגרום לתלמיד למעורבות בשיעור?

תכננת וטרחת בהכנת מערך שיעור משמעותי, הצבת יעדים ומטרות ואת יודעת בדיוק מה תרצי להשיג בשיעור, אולם חשש קל מקנן בך; האם התלמידים ישתתפו בשיעור? האם הם ייהנו מהשיעור? האם השיעור יצליח 

מעורבות פעילה בשיעור חשובה ועשויה לקבוע במידה רבה את מהלך השיעור. תלמיד מעורב בשיעור הוא תלמיד יעיל, משתתף, מפתח הבנה ובעל יכולת ליישם באופן מיטבי את הנלמד. כל מורה שואפת להשתתפות מירבית בשיעור, וניתן ליצור מעורבות בעזרת שיטות דידקטיות שונות המזמנות לתלמיד חוויה לימודית – רגשית  של הנעה, סקרנות, עניין וחוויה.

בעמוד זה אני משתפת במגוון פרקטיקות פדגוגיות המגבירות את מעורבות הלומד, משדרגות את ההוראה והלמידה, מעשירות את השיעור ויוצרות חוויה לימודית משמעותית, פרואקטיבית ומיטבית, כחלק מאבני היסוד במאה ה-21 אשר מטרתם היא לפתח את כישורי החשיבה תוך יצירת חוויה, חיבור והתאמה של תוכן הלימוד לעולמם של הלומדים הצעירים.

 מובטח לך שיעור יוצא מן הכלל!

 ואת שמות הנוכחים תקראי אחר כך...:)

???

"עושים רושם"

רעיונות לפתיחת שיעור

פתיחת השיעור היא הבסיס לשיעור מיטבי. ברגעים אלו התלמיד בוחן את המורה, מגלה סקרנות אשר תשפיע על החיבור הפסיכודידקטי שלו למתרחש, והיכולת והרצון שלו "לשרוד" את השיעור הבא, שתשפיע על המוטיבציה שלו לגלות מעורבות משמעותית בלמידה. 

בפתיחת השיעור ניתנת למורה "הזדמנות לרושם ראשוני" על קהל תלמידיה, וכידוע אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני. אז בואו "תעשו רושם" משמעותי ואפקטיבי.

השיעור מתחיל!  להלן מגוון רעיונות בעזרתם ניתן לפתוח את השיעור:

סרטון

הציגי סרטון - בעידן היוטיוב ותוכנות יצירת הסרטונים, ניתן לעשות שימוש בסרטון קצר וקולע, אשר יהפנט ויגרה את סקרנותו של התלמיד ויגייס אותו לקשב כבר בדקות הראשונות של השיעור. השימוש באמצעי חזותי מרצד הינו אפקטיבי "בעידן המסכים", אשר הרחיב את סגנון הלמידה החזותי. אני מציעה להקרין סרטון כבר בתחילת השעור, על אף שרובנו עושים שימוש בהקרנת סרטון במהלך השיעור או בסופו, אולם דווקא סרטון המוקרן בהתחלה כפעילות הטרמה עשוי לעורר קשב, הנעה ודיון אפקטיבי לתוכן שילמד בשיעור. רצוי לא להקרין את הסרטון עד סופו אלא לעצור "בנקודת מתח", זו עשויה להיות כל שנייה בסרטון שבה יידרשו התלמידים להרהר, לחזות ולעורר את המחשבה באשר למתפתח בהמשך, מה שמזמן פתיח מגרה "ומעורר" תרתי משמע לדיון פורה ולשיעור יעיל.

מצגת/מדרש תמונה

הציגי תמונה, או מספר מועט של שקופיות (לא להציף!) ובקשי מהתלמידים לתאר את ההתרחשות, הדמויות וכדו' המוצגות בתמונה. שאלות היוצאות מתוך תמונה חזותית מאפשרות למגוון הלומדים להשתתף ולהביע את עצמם מבלי החשש שמה צדקו או לא. עודדי את התלמידים באמירת הביטוי "באמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה"; כך בתמונות/איורים - אמירה זו תעודד גם את התלמידים "החסומים" לגלות מעורבות כבר בתחילת השיעור, תעודד חשיבת אסוציאטיבית ואף הרחבה והעמקה בתוכן שילמד, בהתאם להכוונת המורה, ותבטיח יצירת דרבון וחווית הצלחה כבר בעצם השתתפותם.

סיפור אישי

מעשה שהיה. התחילי את השיעור באמירת משפט מסקרן כגון: "אתם לא תאמינו מה קרה לי אתמול.." והמשיכי בסיפור ראליסטי או דמיוני אשר עשוי לשַרֵת ולכוון את הלומדים אל הנושא שילמד בשיעור. מחקרים רבים הוכיחו שסיפורת המשולבת בשיעור מעוררת ומעודדת את התלמיד להתחבר ולהקשיב לשיעור, בעיקר כאשר המורה מספרת על קורותיה וחוויותיה האישיות, החיבור והאותנטיות גורמים למעורבות חיובית. אני בעיקר אוהבת לתת דוגמאות מתוך סצנות בסדרות ילדים, בעיקר סדרות המוקרנות בעונה, לדוגמה: "מה חשבתם על מה שאמרה דני ליונתן מהסדרה גאליס?", או דוגמה לסיטואציה חברתית מתוך סדרה טלווזיונית. על אותו משקל ניתן להתחיל במשפט כמו: "מי שמע אתמול בחדשות על...?" ,או "למי מכם קרה בעבר מקרה דומה ל...". פתיחים כגון אלה מעוררים עניין ומבטיחים התגייסות וסקרנות לקשב.

סיפורת הינה פרקטיקה אשר מתאימה בכל שלב בשיעור ותמיד מעוררת עניין ומחזירה את כלל הלומדים לקשב, עשי בכלי הסיפורי שימוש אשר יבטיח למידה מיטבית וחווייתית ללומדים.

חידה

חודי חידה. זו יכולה להיות חידה בציורים, חידה מילולית, חידות היגיון, אתגרי משימות (כמו חידות גפרורים) חידה המשלבת גימטריה וכדו'. ילדים אוהבים אתגרים, ואין כמו להתחיל את השיעור בחידה המעוררת את היצר המשחקי של הלומדים, מגרה את חוט המחשבה ויוצרת עניין וחוויה כבר בתחילת השיעור.

דוגמאות לחידות תמצאו כאן.

אז תגידו לי, האם שיעור שמתחיל בחידה עשוי להיות משעמם?!

משחק

היום נשחק! הציעי לתלמידים להשתתף במשחק כבר בתחילת השיעור, הרי איזה תלמיד יסרב למשחק?! ועוד בשיעור?! משחק מבטיח מעורבות פעילה של כלל התלמידים, מעוררת מוטיבציה באופן הטבעי לילד ובאמצעותה ניתן להשיג מטרה לימודית בדרך עקיפה וחווייתית. ניתן לעשות שימוש בשלל משחקים אשר יעודדו למעורבות בשיעור. המשחק יכול להיות כזה אשר בעזרתו נגלה את נושא השיעור כמו איש תלוי - בו התלמידים זורקים אותיות לחלל האוויר ובהו בעת משלימים איור של איש על עמוד, סך הצורות המרכיבות את האיור מוגבל לסך האותיות המרכיבות את משפט הנושא.

דוגמה נוספת "זריקת כדור" - בעזרת כדור קטן כגודל הטניס, המורה מתמסרת עם התלמידים ובכל מסירה נשאלת שאלה שאר מטרתה להוביל לנושא הנלמד, לעורר דיון וכו', מבטיחה שכולם ירצו לקבל את הכדור. דוגמאות למשחקים נוספים: משחקי תפקידים, סימולציות, משחקים כרטיסים, ועוד.

דוגמאות: משחק א"ב - המורה תכתוב ברשימה את כל אותיות הא"ב ואז יצטרכו התלמידים להעלות מושגים ומילים הקשורות לתחום הידע הנלמד. משחק זה מאפשר גם חזרה על ידע קודם, והעשרה בידע חדש. ניתן לתחום בזמן קצוב ולחלק את הכיתה לשתי קבוצות מתחרות לצורך יצירת מתח ועניין.

"הכיסא השואל" - משחק שהמצאתי בהשראת משחק הכיסאות הקלאסי, בוחרים בכל פעם חמישה ילדים ומניחים לפניהם ארבע כיסאות. מפעילים מוזיקת רקע וכאשר עוצרים אותה השיר, המורה שואלת שאלה שמכוונת למטרות השיעור, התלמידים שיודעים את התשובה ממהרים לתפוס כיסא, בודקים את תשותבויהם ומי ששגה קם מהכיסא ויוצא..עד שנשארים לתלמיד האחרון. לצורך כך נדרש לחבר מספר שאלות שמעוררות ומכוונות לנושא הנלמד. משחק זה גם מתאים כתרגול וחזרה חומר שנלמד במהלך השיעור.

פעילות גופנית

תזיזו את הגוף - 'קומו מהכיסא, מתחילים לרקוד' - פעילות גופנית ידועה כמעוררת את נוזל הדופמין והסרוטונין שבאזור המוח הקידמי, נוזל זה אחראי על חיבור הנויורונים העִצביים שגורמים ליכולת הקשב והריכוז של התלמידים, בעיקר כאשר את צריכה להתחיל שיעור במהלך או בסוף היום, ולא בשעת הבוקר המוקדמת כאשר כולם עירניים ורעננים, אלא בשעות המאוחרות של היום אחרי שעברו עליהם כל "צרות היום" והם עייפים ומותשים. 

כאן אני ממליצה לפתוח את השיעור במספר דקות של פעילות אירובית משעשעת, אשר תרגיע ותעלה את רמות הסרוטונין והדופמין.

פעילת גופנית ברובה, אינה מחוברת לכל תחום דעת ולא קל ליצור את החיבור בין פעילות פתיח שכזו לנושא השיעור, אולם כאשר הלומד יודע שבשעה מסויימת ביום הוא צריך "לשרוד" את השיעור בזכות אותה פעילות, הוא יחכה! ועוד איך יחכה! שיגיע כבר השיעור. ניתן כמובן לשלב פעילות שכזו גם במהלך השיעור כאשר מרגישים שהתלמידים כבר עייפים מהקשבה, ורוצים לתת "זריקת מרץ" להמשך השיעור.

להלן דוגמאות לסרטונים של פעילות גופנית: 

Fitness Break

jast dance

שמש אסוציאציות

מה אומרת לכם המילה/הנושא? כתבי את נושא השיעור או מילת מפתח מרכזית של השיעור במרכז הלוח והזמיני את התלמידים בשאלה, " מה אומרת לכם או מה אתם מרגישים, יודעים על הנושא/המילה הזו?" כאן תתאפשר לתלמידים, לשתף מידע עולם, ידע קודם, להעלות חוויות, אסוציאציות, מחשבות, רגשות והרהורים מכל הבא ליד. פעילות פתיחה זו מזמנת את כלל הלומדים למעורבות פעילה, מכיוון שאין בה נכון או לא נכון, שאלות אשר מרתיעות חלק מהתלמידים לגלות מעורבות שמא יטעו לעיני כולם. בשלב הבא רצוי למיין את סך האמירות שהועלו לקטגוריות משניות ולברור רק את הנחוצות לשיקול המורה, בטענה שבהן נעסוק כרגע והשאר ידונו בהזדמנות אחרת או שלא. אל לבטל את שאר התבטאויות הלומדים, על מנת לא ליצור מחסום מעורבות רגשי להמשך השיעור או לשיעורים הבאים.

ניתן לשדרג את שמש האסוציאציות ל'ענן מילים' מקוון שתיצרו ביחד, או שימוש בתוכנות של לוח מקוון כגון padlet  וכדו', ואז השיעור מקבל תפנית מתוקשבת ומעוררת עניין במיוחד.

שאלה פוריה -חקר

שאלי שאלה. כתבי שאלה "באותיות של קידוש לבנה" על גבי הלוח, צעד שכזה כבר מגרה לקשב ומעורר תמיהה לגבי ההמשך, הזמיני את הילדים לענות על השאלה באמירה שהם יכולים לענות כל תשובה שנראית להם כדוגמת: "מה אתם יודעים על השאלה הזו?, "מה הייתם רוצים לדעת על הנושא שכתוב?", ו-"איזו שאלה נוספת הייתם שואלים על הנושא?.

שאלה פוריה היא שאלה גדולה. שאלה המזמנת לחקר, לחיפוש ומחשבה בקרב התלמידים. שאלה פוריה מעוררת מעורבות, בעיקר בקרב תלמידים בוגרים, מעצם הדיון והיכולת להתווכח על הנושא. השאלה צריכה להישאל באופן שתערער את הלומד ותעורר בו עניין, כזו שתאפשר יציאה מאזור הנוחות ומהאזור המוכר והלא קונבנציונלי. לדוגמה: "מה זאת חברות?", "האם יש גלגול נשמות?"..

תחרות שאלות

חלקי את הכיתה לקבוצות/זוגות, וכתבי את נושא השיעור על הלוח. לאחר מכן בקשי מהתלמידים לחבר 5 שאלות בזמן קצוב מראש (ניתן להשתמש בתוכנת טיימר לשדרוג החוויה) ובזמן הזה הקבוצה שכתבה הכי הרבה שאלות על הנושא מנצחת.

פעילות אתגרית שכזו מגייסת את מעורבות הלומדים למתרחש בשיעור. בחלוקה לקבוצות חשוב לשים לב למבנה ואופי הקבוצה, האם זה משרת אותי שהקבוצה הומוגנית, הטרוגנית וכיוצ"ב.

כאן חשוב לסייע לתלמידים באופן ניסוח השאלות, מכיוון שמיומנות שאילת שאלות אינה קלה לתלמידים, שהרי שנים אימנו אותם לענות תשובות ולא לשאול שאלות, על כן, ניתן לכתוב על הלוח מגוון מילות שאלה שיסייעו להם בכתיבה.

טיימר מקוון חינמי - כאן.

סרגל מיומנות שאילת שאלות בתוך משחק "חפש אותי" - שקופית 3.

נחש מה?

גילוי משפט , פתגם או נושא השיעור. הכיני מבעוד מועד את סך האותיות המרכיבות את המשפט של נושא השיעור, גזורות לכרטיסים. חשוב שהמשפט יהיה קצר ולא מייגע, ובקשי מהתלמידים לנחש מהו המשפט. ניתן להדביק את האותיות בתפזורת על גבי הלוח, או לסירוגין לכותבן על גבי שקופית באון מבולבל והתלמידים יצטרכו לנחש מהו המשפט. רמת חשיבה גבוהה יותר היא לכתוב פתגם ידוע המייצג באופן ישיר את הנושא שילמד, ואז לחשוב "כיצד הביטוי/הפתגם עשוי להתקשר לשיעור שלנו?"

שיר

השמיעי שיר. בחרי שיר והשמיעי אותו בכיתה. השמעת שיר מגרה את חוש השמיעה, מקפיצה את השיעור ומעודדת השתתפות פעילה

רצוי שהשיר יהיה רלוונטי וקרוב לעולמו של התלמיד. השיר יכול להיות פתיח מאתגר לשיעור, ובאמצעותו ניתן להעביר מסר לערך שילמד בשיעור או איזה נושא לדעתכם יילמד בשיעור מתוך רמז של משפט הכתוב בשיר.

 רצוי שהשיר יהיה כתוב על גבי הלוח בשקופית שהוכנה מראש עבור התלמידים שסגנון הלמידה החזותי שלהם הוא הדומיננטי.

באמצעות ניתוח מילות השיר ניתן לעורר דיון רחב על התוכן שילמד בשיעור, כחידה אשר מילות השיר מרמזות באופן גלוי/סמוי על הנושא שילמד.

רשת חברתית

יוצרים רשת עכביש תוך מענה על שאלות קצרות לאיתור הנושא הנלמד. הכיני מבעוד מועד כדור צמר, ושאלי את השאלה הראשונה שתעורר את הדיון בכיתה, בכל פעם שתלמיד יענה על השאלה, בקשי מתלמיד אחר להשיב לו, ותלמיד שלישי שיקשה או ירחיב את התשובה הקודמת, ובמקביל עברי בין התלמידים וכל תלמיד שענה בקול רם יאחז בחוט, כך תיווצר רשת בכיתה של שיח ומענה התלמידים. התלמידים יתלהבו שהחוט יגיע אליהן ולהיות חלק "מהרשת החברתית".

היה כתוב בעיתון

חלקי לתלמידים כתבה או חלק מעיתון, ובכתבה/מאמר על הנושא שילמד בשיעור. בקשי מהם לאסוף מידע מהדף, לחבר שאלות על המאמר שקראו, המודעה או הפרסומות המופיעות בנייר העיתון שקיבלו, תוך השערה מה "במה לדעתכם יעסוק היום השיעור?"

שיטוט בדפי עיתון/מגזין עשוי לעורר את חושיהם של התלמידים. ניתן לעשות שימוש במגזיני ילדים הרלוונטיים לתוכן עולמם. אני מחזיקה בכיתתי קופסת מגזינים שנאספו עם השנים ותמיד ניתן לעשות בעיתונים שימוש לצורך פדגוגי.

בדיחה

ספרי בדיחה. בדיחה מעוררת בכל מצב עניין, קשב ומעורבות בשיעור. מה גם שאם הבדיחה מוצלחת ומצחיקה היא תגרום לתלמידים חחוית הנאה כבר בתחילת השיעור מה שמבטיח ברוב המקרים סקרנות ומעורבות לגבי המשך השיעור. ההומור ככלי פדגוגי נועד לגייס את "הקהל" לקשב וסקרנות לגבי סוף הבדיחה ותרומתה למהלך השיעור. השימוש בהומור מאפשר לנו לשפר את ההוראה, ולעשות אותה מהנה וגם אפקטיבית יותר, עבורנו המורים וגם עבור התלמידים. הצחוק מהווה כלי יעיל להפגת מתח, לחיזוק קשר בין אישי, וליצירת אווירה חיובית בכיתה, ואני ממליצה לעיתים לפתוח את השיעור בבדיחה שהולמת את הנושא שילמד. בעבר חינכתי כיתה מאתגרת במיוחד, היה קשה מאוד לנהל בה שיעור ולו הבסיסי ביותר, המורות ברחו ממנה כמו "מאש בשדה קוצים :)", ולאחר עבודת חינוך מעצבת ורבת מאמץ הצלחתי לייצב בה משמעת ויכולת לנהל שיעור. אחד הכלים שהשתמשתי בהם הוא ההומור. בתחילה סיפרתי להם בדיחה בפתח השיעור, במהלך הזמן שמרתי אותה "כהפסקת פרסומות" כדי לאוורר וליצור מתח לקראת הבדיחה ובהמשך הזמנתי ילדים להכין בדיחות ובכל פעם נבחר ילד לספר בדיחה הפתח השיעור. המהלך הזה גייס אותם למעורבות, הם חיכו לעמוד במרכז הכיתה ולספר את הבדיחה שהכינו, מה שגרם לאווירה משעשעת, צחקנו ולא רק כעסנו על בעיות המשמעת, מה שיצר במהלך הזמן חיבור ואמון בין הילדים לצוות ושיפור באקלים הכיתתי המורכב; אחת הכיתות האהובות עליי ביותר!

אז תצחקו! :) וכמו שאמר צ'פלין: "יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז".

מאמר להרחבה -כאן.

מצעד הספרים

רעיונות לתוצרים

"הגיע זמן סיכום"

רעיונות לסיכום השיעור

  • Facebook
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now